אדרי נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

המבקש נפטר ביום 17.5.11.

טרם פטירתו הגיש כתב תביעה למתן פסק דין הצהרתי וצו קבוע הקובע, כי פרע את ההלוואה אשר נטל מהמשיב. בנוסף לכך, הגיש המנוח בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיב לממש את המשכנתה, שנרשמה להבטחת ההלוואה.

התובענה הוגשה לבית משפט השלום בעכו והועברה לבית משפט זה, בשל תניית שיפוט ייחודית. טרם העברת הדיון, ניתן צו מניעה ארעי על ידי כבוד השופט ג'מיל נאסר.

בדיון אשר התקיים ביום 21.9.11 התייצבו לדיון יורשות המנוח גב' אדרי משי וגב' גלית חתן, רעייתו של עו"ד אושרי חתן, אשר הצהיר לפרוטוקול, שניתן צו קיום צוואה וכי שתיים מהיורשות נוכחות באולם בית המשפט. בית המשפט הציע לצדדים להגיע להסדר, אך הם לא השכילו להגיע להסכמה.

לטענת המנוח, נטל ביום 23.8.2000 מהמשיב הלוואה על סך 106,000 ₪, בריבית שנתית בשיעור של פריים + 1.5%. ההלוואה נפרעה בתשלומים חודשיים במשך 10 שנים. חודשים ספורים לפני תום התשלומים, קיבל, לתדהמתו, הודעה שעליו לשלם את סכום קרן ההלוואה.

לטענת המשיב, ההלוואה שהועמדה למנוח היא הלוואה מסוג "בולט", במסגרתה נפרעים תשלומי הריבית השוטפים לאורך תקופת ההלוואה ובסוף התקופה נפרעת הקרן בתשלום אחד.

לטענת המבקש, מעולם לא נטל הלוואה מסוג "בולט" ופקיד הבנק לא הזכיר ולא הסביר לו את המונח. ההסבר היחיד שקיבל היה, שמדובר בתשלומים חודשיים קבועים למשך 10 שנים.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה, שיש לדחות את הבקשה למתן צו מניעה זמני ולהורות על ביטול צו המניעה הארעי.

באשר לעילת התביעה, נראה שהיא תלויה על בלימה: בעמוד הראשון של הסכם ההלוואה נכתב במפורש שמדובר בהלוואה מסוג "בולט". בנספח לחוזה ההלוואה נכתב במפורש, שההלוואה תיפרע על ידי הלווה לבנק כדלהלן: במשך תקופת ההלוואה יפרע הלווה לבנק את סכומי הריבית בגין ההלוואה וזאת בתשלומים חודשיים רצופים. את סכום קרן ההלוואה יפרע הלווה בתשלום חד פעמי ב- 1 לחודש הקלנדרי האחרון של תקופת ההלוואה.

מעבר לכך, ב"כ המנוח לא הציג תחשיב כל שהוא, ובוודאי שלא חוו"ד, המצביע על כך שההלוואה שולמה במלואה.

טעם נוסף וחשוב לדחיית הבקשה הוא "מאזן הנוחות" בין הצדדים. מאזן הנוחות נוטה בבירור לכיוון דחיית הבקשה. לעיזבון המנוח לא יגרם נזק בלתי הפיך אם ישלם את יתרת ההלוואה הנטענת. אין ספק, שככל והבנק יחויב להשיב לעיזבון את סכום ההלוואה, אין חשש ליכולתו להשיב את הסכום. יתרה מזאת, אי תשלום ההלוואה, באמצעות מימוש המשכנתה, תגרום נזק עצום לעיזבון אם תידחה התובענה, שכן החוב הולך וצובר ריביות המגדילות את החוב.

לאור כל האמור אני מורה על דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני והצו הארעי – בטל.

הוצאות בסך 5,000 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ב, 30 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: